אלה אטלנטית
הידעת?
האלה האטלנטית היא הכנה שעליה מרכיבים את אלת הבוטנה - הפיסטוק חלבי. הידעת? האלה האטלנטית היא ערך טבע מוגן על פי חוק בישראל. הידעת? לשרף האלה תכונות רפואיות ויכולת לחטא פצעים. בעבר הפיקו משרף העץ שמן וסבון.
רקע
שם המין המדעי אַטְלַנְטִי מקורו מהרי האטלס. התפוצה משתרעת לאורך אזור הערבתי עד מרכז אסיה. תפוצתה העולמית של האלה היא רחבה ומקוטעת באזורים ערבתיים (אירנו-טורניים), המאופיינים בקור עז בחורף, ובקיץ חם ויבש, והיא אינה מוגבלת על ידי רום גבוה, קור עז או כמות משקעים, אלא עקב סוג קרקע שאינו בעל כושר אחיזת מים, למשל סלעי גיר קשים ואדמת טרה רוסה. תפוצתה בישראל משתרעת, מהגולן והגליל העליון עד הר הנגב, בעיקר באזור חגורת הספר. העץ הוא דו-ביתי . ישנם עצי זכר ועצי נקבה ושניהם נושאים פרי. פרי האלה האטלנטית הוא בית גלעין אכיל חד-זרעי כדורי וקוטרם 6 עד 8 מ"מ. פירות עץ הנקבה מכילים זרע בעל עובר – קליפתם ירוקה או טורקיז. פירות הזכר עם פרי שחסר עובר צבעם אדום או אדמדם. למרות שהפירות חונטים כבר בסוף החורף, הם מגיעים לבגרות רק כ-7 חודשים מאוחר יותר, בסביבות אוקטובר, פירות אלה אכילים. העץ פורח בסוף החורף ובתחילת האביב. בעל צבעי לבלוב מרהיבים, צבעי שלכת בגווני אדום, וגזע יפה בעל מראה פיסולי. נשיר חורף, רחב גזע ונוף, בעל קצב צימוח איטי ומאריך להתקיים מאות שנים; קוטר הגזע יכול להגיע ל-2 מטרים וגובהו נע בין 5 ל-9 מטרים ואף יותר. העלה מורכב והאבקת הפרחים הקטנים מתבצעת על ידי הרוח.
מקור השם
השם אֵלָה מצטרף לשמות העצים אַלּוֹן, אִילָן ששורשן "אל". השם "אלה" מופיע בתנ"ך 17 פעמים . כל התרגומים מייחסים את האלה לעץ האלה הארץ-ישראלית ואלה אטלנטית. ויש המזהים את ה"בטנים" שהוזכרו ברשימת "זמרת הארץ" (בראשית, מ"ג, י"א) כפירות האלה האטלנטית, בין השאר בשל השתמרות שם העץ בערבית כ'בטם'.
עצי אלה עתיקים בארץ
אלה אטלנטית ענקית ומרשימה, בת כ-450 שנה, נמצאת ממערב למצודת כח, ייתכן שזוהי האלה הגדולה והעתיקה ביותר בארץ ישראל, לצידה מספר פרטים עתיקים נוספים, קטנים יותר. אלות עתיקות גדולות נוספות נמצאות ליד בורות לוץ בהר הנגב ובנחל מלחן שבערבה. כמה עשרות פרטים קיימים בשמורת הטבע נבי איסמעיל (נקראת גם "האלות האטלנטיות") על רכס הר גריזים. גם בתל דן הייתה אלה אטלנטית ענקית אך היא נשרפה כתוצאה מרשלנות מטיילים בשנות השבעים. בעמק בית שאן, על ראש מצפה אלות (כ-3 ק"מ מערב למנחמיה ו-4.5 ק"מ דרום-מזרחית ליבנאל) מתנשאת אלה אטלנטית גדולה, יש הטוענים שהיא ההשראה לסמל חטיבת גולני. האלה היא חלק מזוג עצים, שהיו במקום על קברו של שייח או זוע'ית, האלה השנייה עלתה באש לפני עשרות שנים. אלות מרשימות נוספות ניתן למצוא בכניסה למושב דישון, בטירת צבי, בקיבוץ גונן ודרום-מזרחית למושב אדרת בעמק האלה.
עצי אלה עתיקים בארץ
אלה אטלנטית ענקית ומרשימה, בת כ-450 שנה, נמצאת ממערב למצודת כח, ייתכן שזוהי האלה הגדולה והעתיקה ביותר בארץ ישראל, לצידה מספר פרטים עתיקים נוספים, קטנים יותר. אלות עתיקות גדולות נוספות נמצאות ליד בורות לוץ בהר הנגב ובנחל מלחן שבערבה. כמה עשרות פרטים קיימים בשמורת הטבע נבי איסמעיל (נקראת גם "האלות האטלנטיות") על רכס הר גריזים. גם בתל דן הייתה אלה אטלנטית ענקית אך היא נשרפה כתוצאה מרשלנות מטיילים בשנות השבעים. בעמק בית שאן, על ראש מצפה אלות (כ-3 ק"מ מערב למנחמיה ו-4.5 ק"מ דרום-מזרחית ליבנאל) מתנשאת אלה אטלנטית גדולה, יש הטוענים שהיא ההשראה לסמל חטיבת גולני. האלה היא חלק מזוג עצים, שהיו במקום על קברו של שייח או זוע'ית, האלה השנייה עלתה באש לפני עשרות שנים. אלות מרשימות נוספות ניתן למצוא בכניסה למושב דישון, בטירת צבי, בקיבוץ גונן ודרום-מזרחית למושב אדרת בעמק האלה.
עץ על סף איום
אלה אטלנטית אינה בסיכון להכחדה בעולם, אבל היא נחשבת כמי שנמצאת על סף איום (קרובה לסיכון - Near threatened (NT)), בגלל ירידה מתמשכת בגודל האוכלוסיות שלה ובמספרם, והידרדרות מתמשכת במצב בתי הגדול הטבעיים שלה בגלל השפעות מעשיהם של בני האדם והאקלים. החשש שבעתיד האלה אטלנטית תמצא בסיכון הוא בגלל מספר סיבות. שימוש בלתי אחראי לצרכים ביתיים ומסחרים: רעיית יתר, מספוא והפקת אנרגיה. איום באופן ישיר ועקיף מפעילויות אנושיות כמו פעילויות פנאי, תיירות, פיתוח תשתיות, וגם מתקופות ארוכות של בצורת ושינויי אקלים וסיבה אחרונה - היעדר פעילויות פיקוח וניהול השימור. כל הסיבות מנויות למעלה מונעות התחדשות טבעית של האוכלוסייה. מכוון שאלה אטלנטית נמצאת על סף איום הומלצו מספר פעולות שימור והגנה על בתי הגידול שלה: הגנה על בתי הגדול מפני כריתת יערות ומרעיית יתר ומפעולות הרסניות ובלתי מתחשבות בבית הגדול. גידור האתרים הפגיעים ויצירת שמורות טבע. פעולות אלו להבטחת שיקום בתי הגדול אמורות להבטיח שיקום בתי הגידול התאוששות טבעית של האוכלוסייה ושל המערכת האקולוגית.
שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינו
הרופאים מהתקופה הקלאסית תיארו שימוש בשרף של מין אלה לחיזוק הקיבה, לשלשול ולטיפול בעיניים ובאוזניים. בימי הביניים שימשו פירות הצמח לטיפול בקיבה ולהגברת התאווה המינית. בימינו, ברפואה העממית, משמש השרף להרגעת כאבי בטן, להפחת גזים, לטיפול בפצעים ובמחלות עור ולמניעת הרעלות. הפרי משמש לריפוי פצעים בפנים.
זיהוי שרף האלה האטלנטית עם הצרי המקראי
בחינת המקורות ההיסטוריים והארכאולוגים ושחזור הפקת שרף מן האלה האטלנטית בהווה יחד עם שימוש השם 'צרי' בשם הערבי הקדום וממצא בוטנו ארכאולוגי של שרף אלות שיצא מכנען למצרים בספינה טרופה, הוביל את פרופ' זהר עמר להציע לזהות את הצרי המוזכר במקרא (בראשית לז, כה, מג יא; ירמיהו ח כב מו יא, נא, ח) עם השרף של אלה אטלנטית. מכוון שאלה אטלנטית נמצאת על סף איום הומלצו מספר פעולות שימור והגנה על בתי הגידול שלה: הגנה על בתי הגדול מפני כריתת יערות ומרעיית יתר ומפעולות הרסניות ובלתי מתחשבות בבית הגדול. גידור האתרים הפגיעים ויצירת שמורות טבע. פעולות אלו להבטחת שיקום בתי הגדול אמורות להבטיח שיקום בתי הגידול התאוששות טבעית של האוכלוסייה ושל המערכת האקולוגית.
