רימון שאמי (Shami Pomegranate)
שם מדעי: Punica granatum 'Shami'
- מאפיינים בוטניים - שיח נשיר, גובהו 3–4 מטרים, עלים ירוקים מבריקים. פריחה אדומה-כתומה באביב.
- מקור המין - המזרח התיכון
- עונה - הסתיו
- צבע - קליפה אדומה כהה, גרגרים אדומים כהים
- טעם - מתוק-חמוץ
- מרקם - גרגרים עסיסיים
- ייחוד - זן מסורתי בעל טעם ייחודי
מקורות ומשמעות במסורת היהודית -הרימון משקף שפע, יופי, חוכמה וקדושה.
- אחד משבעת המינים: הרימון נמנה עם שבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל, כפי שמוזכר בספר דברים: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן…" (דברים ח', ח').
- סמל לריבוי מצוות: חז"ל המשילו את הרימון לעם ישראל באומרם: "כפלח הרימון רקתך – ריקנים שבך מלאים מצוות כרימון" (בבלי, עירובין י"ט ע"א), כלומר, אפילו הפחותים בעם ישראל מלאים במצוות כמו גרעיני הרימון.
- שימוש בליל ראש השנה: במסורת היהודית נהוג לאכול רימון בסעודת ליל ראש השנה ולברך: "שירבו זכויותינו כרימון", מתוך תקווה שהזכויות יתרבו כמספר גרעיני הרימון.
- עיטורים במקדש ובבתי כנסת: הרימון שימש כעיטור בשולי מעילו של הכהן הגדול בבית המקדש, שם נתלו רימוני זהב. בנוסף, עיטורים בצורת רימונים מופיעים על עמודי בית המקדש ובבתי כנסת עתיקים.
- סמל ליופי בשיר השירים: בספר שיר השירים מתואר יופייה של האהובה באמצעות הרימון: "כפלח הרימון רקתך מבעד לצמתך" (שיר השירים ו', ז').
- משמעות רוחנית: בתלמוד מסופר על רבי מאיר שלמד מתורתו של אלישע בן אבויה, למרות שיצא לתרבות רעה, ואמר: "רימון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק" (חגיגה ט"ו ע"ב), כלומר, לקח את הטוב והשליך את הרע.