דולב מזרחי
איפיון
העץ גבוה, קליפתו מתקלפת ולכן צבע קליפת הגזע משתנה. תכונה זו מקנה לעץ מראה ותיק, אולם אין אפשרות לאמוד את גילו של העץ לפי קריטריונים חיצוניים כדוגמת מראה ועובי הגזע. משום מראה העלה המפורץ שלו, שלכת החורף המרשימה וכן הלאה, יש הנוטים לבלבל סוג זה עם הסוג אדר- 'acer', המוכר לנו מדגל קנדה ומסירופ מייפל. משום יופיו, קורתו הישרה וצילו הרב בקיץ, עץ זה ניטע גם כעץ נוי.העלה שסוע לכ-5 אונות, שפתו משוננת. קיימים שני עלי לוואי, הקטנים מן העלה. העץ נשיר, ושלכתו יפה. ניתן לזהות מרחוק את פלג המים של הנחלים שהעץ שוכן בהם: בעונת הסתיו העלים מצהיבים; בעונת החורף רוב העלים נושרים; בעונת האביב העץ מלבלב, והוא ניכר בצבע ירוק בהיר ו"חי" על פני שאר צמחי החורש, במשך כל הקיץ. הפרי הוא אגוזית עגולה, ניכרת בעוקצים הארוכים ובציצת שערות ארוכות.
תפוצה בישראל
העץ מלווה פלגי מים ומעיינות, במיוחד בצפון הארץ. ככזה הוא נחשב לנדיר, אולם אין הוא נחשב בסכנת הכחדה, משום שבית גידולו לא מאוים באופן יחסי. נוכל לפגוש אותו במערכת יובלי הירדן, נחל דליות שבגולן, ובנחלי הגליל האיתנים כדוגמת נחל עמוד, כזיב ובצת. דולב מזרחי הוא ערך טבע מוגן על פי חוק בישראל. עצי הדולב המרשימים הסמוכים לעין זיו שבנחל כזיב סמלו את זכות הטבע למים, כאשר המעיין השופע הזה נתפס על מנת לשמש כמי שתייה עבור אזור הצפון. בעקבות הידלדלות המים באפיק, היה חשש למגוון היצורים החבים את חייהם למי המעיין. ויותר מכל, הדולב המרשים גילה סימני עקה. כך הושגה פשרה, ובשעות הבוקר מזרימה חברת 'מקורות' מים, מהם נהנים שוכני השמורה- מגוון צמחייה ובעלי החיים, וכמובן המטיילים. והדולבים האיתנים- עדות לפשרה זו. מין זה נמצא גם במספר מעיינות באזור יהודה ושומרון. שמו אף השתמר בשמות מקומות באזור: ואדי דילב שבהרי בנימין שם עד היום נותרה קבוצת עצים. האתר נמצא בשמורת טבע 'דולבים'. זהו מקור שם ההתנחלות הסמוכה דולב. נחל דולב, הוא יובל של נחל שורק בהרי יהודה, שנתן את שמו לשמורת נחל דולב, הכוללת מסלולי טיול פופולריים כדוגמת נחל המערה ובו מערת התאומים. לא ברור האם פרטים אלו של הדולב המזרחי הם צמחי בר מקומיים, או שהובאו על ידי האדם ישראל מהווה את גבול תפוצתו הדרומי של עץ זה.
